ביתו של חיים נחמן ביאליק מתנוסס בגאווה ובפאר מול בית העיר ולשכתו של ראש העיר הראשון והמיתולוגי, הא' מאיר דידינגוף.
באותה תקופה אנשי רוח וחזון הנהיגו את היישוב היהודי, יודעי ומעמיקי השפה העברית היו מושא להערצה. חיים נחמן ביאליק נחשב לגדול המשוררים. בחירתו להתגורר בעיר העברית הראשונה התקבלה בחום ובגאווה בקרב תושבי העיר ומנהיגיה. ביאליק נהג לשתות גזוז בקיוסק הראשון על הרצל פינת רוטשילד, תחת פנס הרחוב היחידי בעיר. באחת הפעמים, בעודו מזמין מהמוזגת את כוס הגזוז, צותת ביאליק בזו הלשון: "גזזיני ואגרשך והעדיפיני במילייך. ואודך". למה התכוון המשורר?
ביאליק אגב, הינו היחידי שקרויים על שמו שני רחובות בתל אביב.. רחוב ביאליק ושדרות ח"ן.
תחילת הסיור בכיכר מגן דוד לרחוב אלנבי לכיוון צפון ובמרחק של עשרות מטרים ימינה לרחוב ביאליק. כמעט לכל בית ברחוב יש משמעות היסטורית או תרבותית ואדריכלית הקשורה לתולדות העיר. הבתים ברחוב נבנו ברובם בסגנון הבינלאומי המכונה סגנון ה'באוהאוס' וחלקם בסגנון האקלקטי. מרבית הבתים ברחוב מוכרזים כבתים לשימור.
בקצה הרחוב כיכר ביאליק, למרגלות בית העיר. בית העיר הוקם בשנת 1925 כמלון מפואר עם מרפסות שמשקיפות עד הים ולאחר כשנה הפך להיות בית העירייה למשך כ - 40 שנים עד למעבר בית העירייה לאבן גבירול.
בשנת 2009, שנת המאה להקמת תל אביב, לאחר תהליך שימור הבית, נחנך בית העיר כמוזיאון עשיר ביותר לתולדות העיר.
הבית מזמין ופתוח ומאוד מומלץ לביקור!
