תחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון בסמוך ליפו. עשתה דרכה לירושלים משנת ההקמה 1892 ועד לשנת 1948. המתחם שומר ושוחזר להפליא ונפתח לקהל כמתחם לבילוי ולפנאי. כניסה חופשית.
אתר: www.hatachana.co.il

בסמוך למתחם התחנה ולנווה צדק שוכן מוזיאון צה"ל ומציג בין היתר אוסף נרחב של כלי נשק וציוד צבאי מתקופת קודמות לצד אמצעי לחימה מודרניים.
כניסה בתשלום. אתר:  www.mod.gov.il

ממתחם התחנה לקראת הכניסה לשכונת נווה צדק, תחלפו על פני שטח ירוק הכולל גינת כושר, גינת משחקים לילדים, מגרש ספורט ופינות ישיבה מוצלות. הזדמנות לפסק זמן לקראת המשך המסלול והיום. 

תחנות תל אופן נמצאת ממש כאן,צמוד למתחם התחנה לקראת הכניסה לנווה צדק. תוכלו לקחת הפוגה על אופניים, לחצות את הכביש לטיילת יפו ולנשום אוויר ים. הקפידו להחזיר את האופניים בזמן.. אתר: www.tel-o-fun.co.il

שכונה יהודית ראשונה מחוץ ליפו, הוקמה בשנת 1887 - כעשרים שנים טרם ייסודה של העיר תל אביב, על ידי 48 משפחות יהודיות בראשות אהרון שלוש, שמעון רוקח ונוספים.

שני מבנים מרכזיים ששימשו בעבר בתי ספר לבנים ולבנות, נבנו בשנת 1908 בלב שכונת נווה צדק. בשנת 1989 שוחזר המרכז והפך להיות מרכז תרבות ופנאי ובית ללהקות מחול מודרני בעיקר ולתיאטראות בכלל. www.suzannedellal.org.il

בתי הספר הראשונים מחוץ ליפו נבנו בשנת 1908 על ידי יוסף אליהו שלוש. אחד מהם, בית ספר לבנות של תנועת 'חיבת ציון' שימש גם כמקום אימונים לכוחות ההגנה. ממבנה בית הספר, יצאו לוחמי האצ"ל באפריל 1948 לכיבוש יפו.

ציור קיר על שלושה לוחות פסיפס ממוקם בצידו הצפוני של מרכז סוזן דלל ומספר על תולדות השכונה. הלוח הימני מוקדש למייסדי השכונה, האמצעי להיסטוריית הקמת נווה צדק והעיר העברית והשמאלי מוקדש לאנשי הרוח שהתגוררו בשכונה.  

כנראה הבית היהודי הראשון של מחוץ ליפו. נבנה בשנת 1892, שימש למגורי משפחת שלוש המורחבת, כולל בשטחו בית כנסת. נמכר לידיים פרטיות בשנת 2001  מאז מצוי בתהליך שימור. חזיתו פונה לרחוב שלוש וצידו האחורי לסוזן דלל. 

בית הכנסת הצמוד לבית שלוש הוקם בתוך חלקת בית שלוש לשימוש פרטי של משפחת שלוש ולמתפללים מהאזור. במהלך השנים הוסב שמו של בית הכנסת על שם גבריאל שלוש, נכדו של אהרון שלוש. הכניסה לבית הכנסת מרחוב אמזלג.

גשר הברזל הצר בהמשכו של רחוב שלוש, המחבר בין שכונת נווה צדק לשכונת פלורנטין, הוקם בשלהי המאה התשע עשרה כגשר המודרני הראשון. הגשר ממוקם מעל וואדי שעליו הונחו פסי הרכבת מיפו לירושלים. 

בית שלמה ורבקה אבולעפיה שוכן על פינת רחוב שלוש ורוקח. שלמה היה ידוע בהיכרותו עם המנהגים והשפה הערבית וכינויו היה המוכתר סלים. לאחר מות שלמה, התירה רבקה לפועל הערבי להשתמש בשם המשפחה. לימים ייסד את מאפיית אבולעפיה.. 

בקומה השנייה של בית אבולעפיה ברחוב שלוש 35 פינת רוקח, מול ביתם של משפחת שלוש, התגורר בשכירות הסופר ש"י עגנון בין השנים 1909-1912. עגנון הצעיר והמובטל התאהב במרגלית, אחייניתו של שלוש וזכה להתנגדותו המוחלטת של שלוש.

רחוב קטן ע"ש הציוני הידוע בתרומתו ובנדיבותו, שמעון רוקח שבין השאר ייזם את הקמת השכונה. לימים, אחד מחמשת ילדיו, ישראל רוקח כיהן כראש עיריית תל אביב. הרחוב מחבר את רחוב שלוש עם רחוב פינס הגובל עם העיר הלבנה.

בבית ברחוב רוקח 21 התגוררו הסופרים יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. הבית שוקם ונחנך כמוזיאון פריטים ומוצגים מעשה ידיו ומיצירותיו של הצייר, הפסל, הסופר והמשורר נחום גוטמן.
אתר gutmanmuseum.co.il  

בית רוקח נבנה בנווה צדק בשנת 1887 כביתו של אחד ממייסדי השכונה, הציוני הידוע מר שמעון רוקח. הבית לרבות תכולתו המקורית משמש כמוזיאון לתולדות ההתיישבות בשכונת נווה צדק. 
אתר: rokach-house.co.il

על גבול נווה צדק עם העיר הלבנה, ברחוב יהודה הלוי פינת פינס מול רחוב רוקח, בולט ביופיו אחד מאלפי הבתים הבנויים על פי העקרונות הפרקטיים של סגנון הבאוהאוס. צבעו לבן, מרפסות למערב, חלונות גדולים וגג שטוח..

ראינוע ראשון בתל אביב! סרטים מצריים ומערבונים מאמריקה ללא סאונד הוקרנו בחלל הפתוח על מסך ענק בליווי התזמורת הפילהרמונית שניגנה על הבמה למרגלות המסך..  

הבתים התאומים נבנו בשנת 1914, מול ראינוע עדן עבור נכדיו של אהרון שלוש, מרקו ומשה. האגדה מספרת שנבנו זהים ואין למצוא ביניהם שום הבדל ולו הקטן ביותר.. נסו לבדוק בעצמכם, ישנם הטוענים שהצליחו למצוא הבדל.

רחוב שבזי הינו הרחוב המרכזי בשכונה. 'שדרת החנויות' אינה אלא סמטה צרה וארוכה שלכל אורכה מרחוב פינס ועד לסוף המסלול בקרבת סוזן דלל, ובשני צידיה, שלל חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות. 

בשונה לגמרי מהאופי השכונתי הוקם מגדל רב קומות בצידה המזרחי של השכונה על גבול רחוב אילת ושכונת פלורנטין כבניין דירות למגורים. נראה כי מספר הדירות בבניין עולה על מספר הבתים בשכונה.